אסור ללמוד תורה בחדר שיש שם צואה וריחה מורגש, אך השאלה הנשאלת מה דין חדר שיש בו ריח צואה אך הצואה כבר סולקה או בלשון חז"ל ריח שאין לו עיקר:
שאלו התלמידים את רב ששת: ריח שאין לו עיקר מהו ללמוד תורה? השיב רב ששת: הרי בבית מדרשו של רב מקצת התלמידים ישנו ומקצתם למדו בעת ובעונה אחת, ומן הסתם הישנים הפיחו (הפליצו) תוך שינתם ואף על-פי –כן הלומדים המשיכו ללמוד, משמע ריח שאין לו עיקר (כמו הפחה או צואה שסולקה) מותר להמשיך ללמוד. אך היתר זה הוא דווקא בהפחת חברו אבל המפיח עצמו אסור לו להמשיך ללמוד. ועוד סייג נוסף אמרו חכמים, היתר זה הוא דווקא ללמוד תורה אך לקריאת "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד", אסור גם ריח שאין לו עיקר כגון הפחה. (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כה, עמוד א).

נוסח התלמוד כלשונו:

"בעו מיניה מרב ששת: ריח רע שאין לו עיקר מהו? אמר להו: אתו חזו הני ציפי דבי רב, דהני גנו והני גרסי. והני מילי – בדברי תורה, אבל בקריאת שמע – לא; ודברי תורה נמי לא אמרן אלא דחבריה, אבל דידיה – לא"