בתנ"ך מוזכרים שמות כוכבים מסוימים: כימה, כסיל, עש וחדרי תימן. כך נכתב באיוב: "עֹשֶׂה עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה וְחַדְרֵי תֵמָן" (איוב, ט; 9). חז"ל מתוך הכתוב בטקסט התנ"ך למדו על הכוכבים. כך למשל שואל החכם שמואל: מדוע הכתובים שינו את סדר הכוכבים בכתיבתם? מצד אחד הכתוב הקדים את הכוכב ששמו כְּסִיל לכוכב ששמו כִימָה: "עֹשֶׂה עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה" ומצד אחר הכתוב הקדים את הכוכב כִימָה לכוכב כְסִיל: "עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל" (עמוס, ה; 8). ותשובתו: כוכב כִימָה אחראי על הקור והצינה בארץ וכוכב כְסִיל אחראי על ההתחממות בארץ. בחורף כוכב כִימָה הוא הדומיננטי לכן הקדימו הפסוק בעמוס. ואילו בקיץ כוכב כְּסִיל הוא דומיננטי לכן הקדימו הפסוק באיוב. עוד מוסיף החכם דלעיל שלולא האיזון של החום והקור בין שני כוכבים אלו העולם לא היה מצליח לשרוד ולהתקיים. עוד אמרו התלמידים שקיבלו מרבותיהם שקבוצת הכוכבים הנקראת עקרב היא הכִימָה, אותם כוכבים הנמצאים בזנב העקרב משיקים את קבוצת הכוכבים הנקראים "נהר דינור" ולולא שהיו נושקים זה את זה, אדם שעקצו עקרב היה מת. וזו גם כוונת הפסוק באיוב שאלוהים מאזן את הקור והחום שבין הכוכבים: "הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת כִּימָה אוֹ מֹשְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּח" (איוב, לח; 31). כלומר, אלוהים קושר את כימה האחראי על הקור ומתיר את כסיל האחראי על החום – יוצר איזון בניהם. שאלו התלמידים: מדוע נקראה קבוצת הכוכבים האחראית על הקור בשם "כִימָה"? תשובה: שיש בקבוצה זו כמאה כוכבים, כִימָה = כמאה. יש מן התלמידים שהבינו שמאה כוכבים אלו מכונסים וצפופים במקום אחד, ויש מן התלמידים שהבינו שמאה כוכבים אלו מפוזרים. מבררים התלמידים: מהו אותו כוכב שכינהו הכתוב באיוב "עָשׁ"? תשובה: יש מהתלמידים שסברו שהם קבוצת הכוכבים הנמצאים בזנב מזל טלה ויש מהתלמידים שהבינו שהם הכוכבים הנמצאים בראש מזל שור. ומסתבר, כך קבעו התלמידים, שעָשׁ הם מזנב הטלה כי כך כתוב: "וְעַיִשׁ עַל בָּנֶיהָ תַנְחֵם" משמע, מתוך שנאמר "תנחם" נלקחו ממנה מספר כוכבים שזקוקה לתנחומים, וקבוצת הכוכבים של זנב הטלה היא נראית כנלקחו ממנה כוכבים. המשיכו התלמידים להסביר את הסיבה שקבוצת הכוכבים בזנב הטלה עוקבת אחר הכוכבים של כִימָה, משום שהיא מבקשת בחזרה את שני הכוכבים שניטלו ממנה וניתנו לכִימָה. ומדוע ניטלו מהם? כשאלוהים החליט להוריד מבול, הוא הצטרך ליטול שני כוכבים מקבוצת הכוכבים כִימָה האחראים על הקור ובעקבות זאת ירד מבול. כשאלוהים החליט להפסיק את המבול הוא הצטרך להחזיר שני כוכבים לכִימָה, ואותם הוא נטל מהכוכבים בזנב הטלה הנקרא בכתובים "עָש" ונתנם לכִימָה. שאלו התלמידים: מדוע אלוהים לא מחזיר את הכוכבים ממי שנטלם? תשובה: כשנוטלים שני כוכבים אי אפשר להחזירם למצב הקודם בבחינת "אין הבור מתמלא מחוליתו". תשובה נוספת: היות והכוכבים שניטלו גרמו למבול שזה דבר רע, אין ראוי להשיבם לקבוצת זנב הטלה שהם כוכבים המביאים טוב לעולם ובלשונם: "אין קטיגור נעשה סניגור". המשיכו התלמידים לשאול: שאלוהים יצור ויברא שני כוכבים חדשים וישיבם. תשובה: אלוהים לא בורא דברים חדשים כי כך כתוב: "אין כל חדש תחת השמש". אמר אחד התלמידים, רב נחמן שמו, שלעתיד לבוא אלוהים ישיב את שני הכוכבים שניטלו מקבוצת הכוכבים של זנב הטלה הנקראים בכתובים "עַיִש", שנאמר: "וְעַיִשׁ עַל בָּנֶיהָ תַנְחֵם" משמע לעתיד לבוא היא תתנחם על-ידי החזרת שני הכוכבים. (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נח, עמוד ב – דף נט, עמוד א).

נוסח התלמוד כלשונו:

"שמואל רמי: כתיב (איוב ט') עשה עש כסיל וכימה וכתיב (עמוס ה') עשה כימה וכסיל. הא כיצד: אלמלא חמה של כסיל – לא נתקיים עולם מפני צינה של כימה, ואלמלא צינה של כימה – לא נתקיים עולם מפני חמה של כסיל. וגמירי, אי לאו עוקצא דעקרבא דמנח בנהר דינור – כל מאן דהוה טריקא ליה עקרבא לא הוה חיי. והיינו דקאמר ליה רחמנא לאיוב (איוב ל"ח) התקשר מעדנות כימה או משכות כסיל תפתח. מאי כימה? אמר שמואל: כמאה ככבי. אמרי לה דמכנפי, ואמרי לה: דמבדרן. מאי עש? אמר רב יהודה: יותא. מאי יותא? אמרי לה: זנב טלה, ואמרי לה: רישא דעגלא. ומסתברא כמאן דאמר זנב טלה, דכתיב (איוב ל"ח) ועיש על בניה תנחם אלמא חסרה, ומתחזיא כטרפא דטריף. והאי דאזלא בתרה – דאמרה לה: הב לי בני! שבשעה שהקדוש ברוך הוא בקש להביא מבול לעולם, נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם, וכשבקש לסתמה – נטל שני כוכבים מעיש וסתמה. וליהדר לה? – אין הבור מתמלא מחוליתו, אי נמי: אין קטיגור נעשה סניגור. וליברי לה תרי ככבי אחריני! – (קהלת א') אין כל חדש תחת השמש. אמר רב נחמן: עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן לה, שנאמר (איוב ל"ח) ועיש על בניה תנחם".