תשלום עבור שירותי מין נחשב מתועב. לכן טלה או גדי הניתנים לזונה עבור שרותיה אסור להקריבם כקורבן בבית המקדש כי כך כתוב: "לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה …בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים, כג; 19). הרבה דינים ודקדוקים נכתבו על הוראת חוק זו, כך למשל דנו אם נתן טלה לשירותי מין עבור חברו האם טלה זה מותר להעלותו כקורבן או לא. עוד קבעו חכמים קדמונים (תנאים) שאם לאחר שקיבל שירותי מין מהזונה נתן את הטלה או הגדי כתשלומי שירות הם כשרים וראויים לקורבן. שאלו התלמידים: והלא חכמים קדמונים אמרו הלכה מנוגדת לנאמר לעיל וקבעו שאפילו נתן את הטלה לזונה לאחר שלוש שנים ממתן שירותי המין, אסור להעלותו כקורבן והוא בכלל "אֶתְנַן זוֹנָה" הנאסר בחוקי התורה. תשובה: הטלה אסור כקורבן גם כשנמסר לאחר מתן שירותי המין אם ייחד טלה מסוים וקבע עם הזונה "שטלה זה" יועבר אליה כתשלום. אך אם לא ייחד טלה מסוים אלא קבע עם הזונה שישלם לה טלה כל שהוא ולאחר זמן נתן לה טלה, מותר להעלותו כקורבן. המשיכו התלמידים לשאול: מדוע אם סגר עם הזונה וייחד טלה מסוים עבור השירות הוא נאסר כקורבן, הרי הזונה לא קנתה את הטלה אלא לאחר קיום יחסי המין? תשובה: דין זה, שטלה אסור גם אם נמסר לזונה לאחר קיום יחסי המין, בזונה שאינה יהודיה שקונה באמירה בלבד ואינה צריכה לעשות מעשה קניין (אחת מצורות הקניין שקבעו חכמים היא משיכת החפץ הנקנה שחל על יהודים בלבד, בלשון חכמים "קניין משיכה" אבל גויים יכולים לקנות ללא משיכה). תשובה נוספת: אם הזונה הייתה יהודייה והטלה שייחד כתשלום עבור שרותיה היה בחצר הזונה, באופן זה הזונה היהודייה קנתה את הטלה (סוג קניין זה בלשון חכמים "קניין חצר") לכן הוא אסור להקריבו כקורבן. המשיכו התלמידים לשאול: אם הטלה נמצא בחצר הזונה, למעשה היא קנתה את הטלה מיד כשסגר עם הזונה על מתן התשלום קודם שירותי המין, אם כך אין זה מתן טלה לאחר שירותי המין אלא קודם לו. תשובה: המקרה הוא שסגר עם הזונה על תשלומי כסף לאחר קיום יחסי המין ואת הטלה משכן לזונה אם לא ישלם. לכן מצד אחד נחשב זה תשלום לאחר מתן שירותי המין ומצד שני הוא נקנה קודם שירותי המין, לכן טלה זה אסור להעלותו כקורבן. (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף סג, עמוד א).

נוסח התלמוד כלשונו:

"בא עליה ואחר כך נתן לה – אתננה מותר. ורמינהי: בא עליה ואחר כך נתן לה, אפילו מכאן עד שלש שנים – אתננה אסור! אר"נ בר יצחק אמר רב חסדא, לא קשיא: הא דאמר התבעלי לי בטלה זה, הא דאמר לה התבעלי בטלה סתם. וכי אמר לה בטלה זה מאי הוי? הא מחסר משיכה! בזונה עובדת כוכבים, דלא קניא במשיכה. ואיבעית אימא: לעולם בזונה ישראלית, וכגון דקאי בחצירה. אי דקאי בחצירה, בא עליה ואח"כ נתן לה, הא קניא לה! לא צריכא, דשויה ניהלה אפותיקי, דאמר לה: אי מייתינא ליך זוזי מכאן עד יום פלוני – מוטב, ואי לא – שקליה באתנניך".