אישה שהתאלמנה ללא ילדים גיסה צריך להינשא לה על ידי ביאה והוא טקס ייבום או שתחלוץ לגיסה את הנעל והוא טקס החליצה שהוא מעין גט גירושין בין האלמנה לגיסה, כי כך כתוב: "וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ" (דברים, כה; 9). מן המילה הכתובה בתורה " רַגְלוֹ" למדו חכמים קדמונים (תנאים) שאם הגיס פיסח ורגליו קטועות עד הברך אין האלמנה יכולה לעשות לו את טקס החליצה – משום שחלק הרגל מעל הברך אינה מוגדרת רגל אלא חלק שלמטה מהברך בלבד מוגדרת רגל. שאלו התלמידים בתורה כתוב : "וּבְשִׁלְיָתָהּ הַיּוֹצֵת מִבֵּין רַגְלֶיה" (דברים, כח; 57), והרי שלייה יוצאת בין ירכי האישה ואף על פי כן נכתב "מִבֵּין רַגְלֶיה" משמע שגם מעל הברך (הירך) נחשב רגל בלשון תורה. תשובה: היות ובשעת הלידה היולדת מכופפת את שוקיה לירכיה כך שהעקב צמוד לירך, יוצא שהשלייה יוצאת גם בין השוקיים (חלק הרגל שלמטה מהברך) לכן התורה כתבה "מִבֵּין רַגְלֶיה". המשיכו התלמידים לשאול: והלא כתוב: "וּמְפִבֹשֶׁת בֶּן שָׁאוּל יָרַד לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ וְלֹא עָשָׂה רַגְלָיו וְלֹא עָשָׂה שְׂפָמוֹ" ופירשו חכמים וְלֹא עָשָׂה רַגְלָיו שמפיבשת לא גילח את שיער ערוותו משמע, רגליו נחשב גם החלק העליון של הרגל – הירכיים שבניהם נמצא שיער הערווה. תשובה: הכתוב נקט בלשון נקייה אף שלמעשה רגליו הם מהברך ולמטה. המשיכו התלמידים לשאול: כתוב על שאול שהלך להשתין במילים אלה: "וַיָּבֹא שָׁאוּל לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו" (שמואל א, כד; 3) משמע שרגליים נחשבות גם החלק הקרוב לאיבר המין שממנו יוצא השתן. תשובה: הכתוב נקט בלשון נקייה אף שלמעשה רגליו הם מהברך ולמטה. המשיכו התלמידים לשאול: כתוב על עגלון מלך מואב, שנהרג על ידי אהוד שופט ישראל בימות השופטים, שעבדיו חשבו שהלך להשתין במילים אלה: "מֵסִיךְ הוּא אֶת רַגְלָיו" (שופטים, ג; 24) תשובה: הכתוב נקט בלשון נקייה אף שלמעשה רגליו הם מהברך ולמטה. המשיכו התלמידים לשאול: סיסרא נפל ומת לאחר שיעל הרגה אותו ונאמר כך: "בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפַל שָׁכָב בֵין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפָל" (שופטים, ה; 27) וחכמים פירשו פסוק זה שסיסרא קיים יחסי מין עם יעל שבע פעמים, משמע בין רגליה מתפרש גם על הירכיים הקרובים לאיבר מינה של האישה. תשובה: הכתוב נקט בלשון נקייה אף שלמעשה רגליו הם מהברך ולמטה. (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף קג, עמוד א ).

נוסח התלמוד כלשונו:

"מן הארכובה ולמעלה. מתיב רב כהנא: )דברים כ"ח( ובשליתה היוצאת מבין רגליה! אמר אביי: בשעה שכורעת לילד, נועצת עקביה בירכותיה ויולדת. ת"ש: )שמואל ב' י"ט( לא עשה רגליו ולא עשה שפמו! לישנא מעליא. תא שמע: )שמואל א' כ"ד( ויבא שאול להסך את רגליו! לישנא מעליא. ת"ש: )שופטים ג'( אך מסיך הוא רגליו בחדר המקירה! לישנא מעליא. בין רגליה כו'! לישנא מעליא".