בתקופת חז"ל הכלכלה הייתה מבוססת על משק חקלאי כפרי. לכן שוורים ושאר חיות מבויתות היו מצויות לרוב ברחובות הכפר והעיירה. מטבע הדברים, חיות מזיקות זו את זו, ופעמים ששוורים נוגחים זה את זה וחיות אחרות. לכן התורה, המשנה והתלמוד עסקו בהרחבה בדיני נזקי השור. כך כתוב בתורה: "שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם (בלשון חכמים "שור מועד") וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר" (שמות, כא; 36). אך כשנגח השור בפעם הראשונה בעלי השור משלמים מחצית מערך הנזק, כך כתוב בתורה: "וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ". ומתי מוגדר השור "שור מועד"? קבעו חכמים לאחר שלוש נגיחות. תלי תלים של דיונים בתלמוד נידונו בהגדרת שור המועד. כך, למשל, קבעו חכמים ששור שנגח שלושה שוורים הוא מועד אך ורק לשוורים אבל אינו מועד ליגח גמלים וחמורים, ולגביהם הוא נידון כשור "תם" (ומשלם רק חצי נזק). מה הדין אם נגח רק ביום שבת? שלוש שבתות עוקבות אחת אחרי השנייה – הרי הוא מועד ליגח אך ורק ביום שבת, לכן אם שור זה נגח ביום חול הוא נידון כשור "תם" (ומשלם רק חצי נזק). אם השור נגח שלוש פעמים מיני חיות שונות, הרי הוא מועד לכל החיות, לדוגמה: נגח שור, גמל וחמור. שואלים התלמידים מה הדין אם שור נגח בסדר הזה: שור, שור, שור, חמור וגמל. כיצד נדון שור זה: כמועד לשוורים בלבד או כמועד לכל החיות? ומה הם צדדי הספק? מצד אחד השור נגח שלושה שוורים ברצף, והרי הוא מועד לשוורים בלבד. מצד אחר ניתן לטעון שנגח שור, חמור וגמל, והרי הוא מועד לכל החיות. לשון אחר להסבר צדדי הספק: האם השור השלישי שהוזק הוא חלק מסידרת נגיחות עם שני השוורים הראשונים, ואזי הוא מועד אך ורק לשוורים, או שמא נגיחת השור השלישי הוא חלק מסידרת נגיחות של החמור והגמל, ואזי הוא מועד לכל החיות כולם? (ספק זה לא הוכרע בתלמוד. תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף לז, עמוד א – לז עמוד ב).

נוסח התלמוד כלשונו:

"מתני'. שור שהוא מועד למינו ואינו מועד לשאינו מינו, מועד לאדם ואינו מועד לבהמה, מועד לקטנים ואינו מועד לגדולים, את שהוא מועד לו – משלם נזק שלם, ואת שאינו מועד לו – משלם חצי נזק. אמרו לפני רבי יהודה: ה"ז מועד לשבתות ואינו מועד לחול? אמר להם: לשבתות – משלם נזק שלם, לימות החול – משלם חצי נזק. אימתי הוא תם? משיחזור בו ג' ימי שבתות…שור, שור ושור, חמור וגמל, מהו? האי שור בתרא בתר שוורים שדינן ליה, ואכתי לשוורים הוא דאייעד, למידי אחרינא לא אייעד, או דילמא האי שור בתרא בתר חמור וגמל שדינן ליה, ואייעד ליה לכולהו מיני?"