אישה המגיע לה על-פי ההלכה מזונות (פרודה, אלמנה מנכסי היתומים….) קצבו חכמים את מזונותיה בהתאם לצרכיה. כך למשל קבעו שצריך לספק לה שתי ארוחות ביום, שמן, תאנים לקינוח, בגדים נעליים ועוד. אחד החכמים, רבי אלעזר שמו, קבע שאין לכלול במזונות האישה יין, משום שאין הנשים נוהגות לשתות יין. מפני שהיין מרגילה לתאוות תשמיש. ואם תשאל, כך העירו התלמידים, הרי מהתנ"ך משתמע שדרכה של אישה לשתות יין ככתוב: "אֵלְכָה אַחֲרֵי מְאַהֲבַי נֹתְנֵי לַחְמִי … וְשִׁקּוּיָי" (הושע, ב; 7). וְשִׁקּוּיָי הרי הוא משקה יין. דחו התלמידים אפשרות זו ופירשו את המילה וְשִׁקּוּיָי – מלשון תשוקה, דברים שאישה משתוקקת להן ומה הם? תכשיטים! אחד החכמים , הביא ראייה מהתנ"ך שאין דרכן של נשים לשתות יין, ומכאן שאין כוללים שתיית יין במזונות האישה, כתוב על חנה: "וַתָּקָם חַנָּה אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה" (שמואל א, א; 9) משמע, מתוך שנכתב "שָׁתֹה" ולא שתת[ה] , שהבעל הוא שתה ולא חנה. שאלו התלמידים אם כך, שאתה מפרש שרק הבעל שתה, תפרש שרק חנה אכלה ולא בעלה. תשובה: היות ונושא הפסוק עוסק בחנה והכתוב שינה משתת ל- שָׁתֹה. משמע שהבעל שתה יין ולא חנה. ראייה נוספת שאין דרכה של אישה לשתות יין נמצא בדברי חכמים: אישה השותה כוס יין אחת בלבד טוב הוא לה, שתי כוסות ניוול לה, שלוש תובעת סקס, ארבע אפילו חמור בשוק תובעת. חכם אחר, רבא שמו, סייג מגבלה זו וטען שאישה יכולה לשתות יין עם בעלה (ואם תתאווה לתשמיש אין רע בכך שתעשה זאת עם בעלה). שאלו התלמידים, הלא נאמר לעיל שחנה לא שתתה יין למרות שבעלה (אלקנה) עמה? תשובה: הסיבה שחנה לא שתתה יין, למרות שבעלה עמה, משום שהם התארחו בביתו של עלי הכהן, ואמרו חכמים: אורח אסור לו לקיים יחסי מין בבית מארחו. לכן חנה לא שתתה יין אף שבעלה עמה שמא היין יגרום לה תאוות תשמיש ותשכב עם בעלה בביתו של המארח (עלי הכוהן). ומעשה באשתו של החכם אביי, חומא שמה, שהתאלמנה ובאה לבית דינו של החכם רבא, וביקשה שיפסוק לה מזונות ויין מרכוש הבנים. אמר לה החכם שמכיר הוא את בעלה המנוח (אביי) שלא נהג לשתות יין , לכן לא מגיע לך יין. הרימה את זרועה, ואמרה לו שבעלה נהג להשקותה בגביעים בגודל זרועה. תוך כדי שהרימה את זרועה שרווליה נפלו וזרועה נחשפה לעיני החכם רבא, שגרמה למתח מיני חזק בבית הדין כאילו נפל אור יצרי. רבא, שהתעוררה בו תשוקה עזה, נאלץ לעזוב את בית הדין והלך לביתו לשכב עם אשתו. אשתו שחשה בתשוקת בעלה (רבא) שאלה אותו: מי הייתה בבית הדין היום? והוא השיב לה : חומא אלמנתו של אביי. הלכה , אשתו של החכם רבא, לבית הדין עם מנעול ברזל כדי להכות את חומא אלמנתו של אביי, וכך הבריחה אותה מחוץ ליישוב. אמרה לה: לא מספיק לך שהרגת שלושה בעלים (היא התאלמנה 3 פעמים) את רוצה להרוג אדם נוסף? שבאת להראות את יופייך ולגלות את זרועך? (תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף סה, עמוד א).

נוסח התלמוד כלשונו:

"אמר ר' אלעזר אין פוסקין יינות לאשה; ואם תאמר: (הושע ב) אלכה אחרי מאהבי נותני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי! דברים שהאשה משתוקקת עליהן, ומאי נינהו? תכשיטין. דרש רבי יהודה איש כפר נביריא, ואמרי לה איש כפר נפור חיל: מנין שאין פוסקין יינות לאשה? שנאמר: (שמואל א' א') ותקם חנה אחרי אכלה בשילה ואחרי שתה, שתה – ולא שתת. אלא מעתה, אכלה – ולא אכל הכי נמי! אנן מדשני קרא בדבוריה קאמרינן, מכדי בגוה קא עסיק ואתי, מאי טעמא שני? ש"מ, שתה – ולא שתת. מיתיבי: רגילה – נותנין לה! רגילה שאני, דאמר רב חיננא בר כהנא אמר שמואל: רגילה – נותנין לה כוס אחד, שאינה רגילה – נותנין לה שני כוסות. מאי קאמר? אמר אביי, הכי קאמר: רגילה בפני בעלה שני כוסות, שלא בפני בעלה – נותנין לה כוס אחד, אינה רגילה בפני בעלה אלא כוס אחד, שלא בפני בעלה – אין נותנין לה כל עיקר. ואי בעית אימא: רגילה – נותנין לה לציקי קדירה, דא"ר אבהו א"ר יוחנן: מעשה בכלתו של נקדימון בן גוריון, שפסקו לה חכמים סאתים יין לציקי קדרה מערב שבת לע"ש, אמרה להן: כך תפסקו לבנותיכם. תנא: שומרת יבם היתה, ולא ענו אחריה אמן. תנא: כוס אחד יפה לאשה, שנים – ניוול הוא, שלשה – תובעת בפה, ארבעה – אפילו חמור תובעת בשוק ואינה מקפדת. אמר רבא: לא שנו אלא שאין בעלה עמה, אבל בעלה עמה לית לן בה. והא חנה דבעלה עמה הואי! אכסנאי שאני, דאמר רב הונא: מנין לאכסנאי שאסור בתשמיש המטה? שנאמר: (שמואל א' א') וישכימו בבקר וישתחוו לפני ה' וישובו ויבאו אל ביתם הרמתה וידע אלקנה את חנה אשתו ויזכרה ה', השתא אין, מעיקרא לא. חומא דביתהו דאביי אתאי לקמיה דרבא, אמרה ליה: פסוק לי מזוני, פסק לה. פסוק לי חמרא, א"ל: ידענא ביה בנחמני דלא הוה שתי חמרא, אמרה ליה: חיי דמר, דהוי משקי ליה בשופרזי כי האי. בהדי דקא מחויא ליה איגלי דרעא, נפל נהורא בבי דינא. קם רבא על לביתיה, תבעה לבת רב חסדא. אמרה ליה בת רב חסדא: מאן הוי האידנא בבי דינא? אמר לה: חומא דביתהו דאביי. נפקא אבתרה, מחתא לה בקולפי דשידא עד דאפקה לה מכולי מחוזא, אמרה לה: קטלת ליך תלתא, ואתת למיקטל אחרינא?"