בספר דניאל מסופר שהיו לנבוכדנאצר מלך בבל (605 לפני הספירה) ארבעה יועצים יהודים; דניאל, חנניה, מישאל ועזריה. הבבלים, שקינאו בגדולתם, החליטו להלשין למלך על חנניה, מישאל ועזריה (דניאל לא מוזכר בהלשנה) שאינם משתחווים לצלמו. המלך החליט להענישם ולזורקם לכבשן האש; נעשה להם נס וניצלו. לאחר מעשה הנס הספר מספר על דניאל וגדולתו בלבד, ואילו חנניה, מישאל ועזריה אינם מוזכרים עוד ולא ידוע מה עלה בגורלם. שתי תמיהות עמדו בפני חז"ל בסיפור המעשה בתחילת ספר דניאל:
1. מה עלה בגורלם של חנניה, מישאל ועזריה לאחר שניצלו מהאש?
2. מדוע לא הלשינו הבבלים על דניאל ולא זרקו אותו לכבשן האש? כלומר, היכן היה דניאל בזמן הדרמה שהתחוללה עם חנניה, מישאל ועזריה?

ובלשון חכמים: להיכן הלכו חנניה, מישאל ועזריה לאחר שניצלו מכבשן האש? תשובה: חכם אחד, רב שמו, אמר: הם מתו בעין הרע; הציבור היה מסתכל עליהם בתמיהה על שניצלו מכבשן האש והסתכלות זו (עין הרע) גרמה למותם.
חכם אחר, שמואל שמו, אמר; הם טבעו ברוק שירקו הגויים על שאר היהודים שהשתחוו לצלם, בטענה: "אלוה כזה יש לכם והשתחוויתם לצלם?". חכם נוסף, רבי יוחנן שמו, מסביר: הם היגרו מבבל לארץ-ישראל והקימו משפחות. עוד שאלו חז"ל: היכן היה דניאל כשנזרקו חנניה, מישאל ועזריה לכבשן האש בבבל? תשובה: חכם אחד, רב שמו, אמר: דניאל הלך לחפור נהר בטבריה. חכם אחר, שמואל שמו, אמר: דניאל הלך להביא זרעי עשבים לנבוכדנאצר. חכם אחר, רבי יוחנן שמו, אמר: דניאל הלך להביא חזירים משובחים ממצרים לבבל כדי לגדל בה חזירים מזן משובח הגדל במצרים. שאלו התלמידים: הרי תודוס הרופא (מהמאה השנייה לספירה) העיד שהמצרים אינם נותנים לייצא חזירות מחוץ למצרים אלא אם נוטלים את רחמן, כדי שלא יהוו תחרות כלכלית במכירת חזירים משובחים, אם כן לשם מה הלך דניאל להביא חזירות אם הן ללא רחם? תשובה: דניאל הערים על המצרים ולקח גורי חזירות, המצרים לא נתנו דעתם עליהן ולכן לא עיקרו אותן ולא הוציאו את רחמן. (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צג, עמוד א).

נוסח התלמוד כלשונו:

"ורבנן, להיכן (אזול?) [אזלו] – אמר רב: בעין [הרע] מתו ושמואל אמר: ברוק טבעו. ורבי יוחנן אמר: עלו לארץ ישראל, ונשאו נשים והולידו בנים ובנות. כתנאי; רבי אליעזר אומר: בעין [הרע] מתו, רבי יהושע אומר: ברוק טבעו. וחכמים אומרים עלו לארץ ישראל ונשאו נשים והולידו בנים ובנות שנאמר +זכריה ג'+ שמע נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעיך הישבים לפניך כי אנשי מופת המה, איזו הם אנשים שנעשה להן מופת – הוי אומר זה חנניה מישאל ועזריה. ודניאל להיכן אזל? – אמר רב: למיכרא נהרא רבא בטבריא. ושמואל אמר: לאתויי ביזרא דאספסתא. ורבי יוחנן אמר: לאתויי חזירי דאלכסנדריא של מצרים. איני? והתניא, תודוס הרופא אמר: אין פרה וחזירה יוצא מאלכסנדריא של מצרים שאין חותכין האם שלה, בשביל שלא תלד! – זוטרי אייתי, בלא דעתייהו".