דרכם של חכמים לדרוש את הפסוקים וללמוד מהם דברים שאינם משתמעים מהפסוק וממשמעות המילים. כך למשל דרשו את הברכה שברך אלוהים את שמשון הגיבור: "וַתֵּלֶד הָאִשָּׁה בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שִׁמְשׁוֹן וַיִּגְדַּל הַנַּעַר וַיְבָרְכֵהוּ ה'" (שופטים, יג; 24) שאלו החכמים: במה ברכו? הרי לא ידוע מהכתובים ששמשון התברך בעושר. תשובה: ברכו באבר מינו; אף שהיה נער גודל איברו היה כאדם בוגר, וכמות זרעו הייתה כנחל שוטף. (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י, עמוד א).

נוסח התלמוד כלשונו:

"'ויגדל הנער ויברכהו ה" – במה ברכו? אמר רב יהודה אמר רב: שברכו באמתו, אמתו כבני אדם וזרעו כנחל שוטף".