אישה נשואה שבעלה חושד בה שנאפה ובגדה בו והיא מכחישה צריכה להיבדק בבית המקדש על-ידי שתיית מים קדושים. אם נאפה – המים יגרמו לבטנה להתנפח ולירכה ליפול, ואם לא נאפה היא תמשיך לחיות בבריאות ולהביא ילדים. כי כך כתוב בתורה: "אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ…וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ … וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה אֶת הַמָּיִם… וְהָיְתָה אִם נִטְמְאָה … וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים לְמָרִים וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ … וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע". חכמים התפלפלו מה הם המקרים שבדיקת שתיית המים אינה מועילה ואי אפשר לסמוך עליה. כך למשל טען אחד החכמים, אם יש עדים שראו אותה נואפת אלא שנמצאים בחוץ לארץ ולכן אין ידוע לבית הדין על מציאותם של עדים אלו, שתיית המים אינה יעילה. כלומר, יתכן שהיא נאפה ואף על-פי כן המים ששתתה לא יגרמו לבטנה להתנפח ולירכה ליפול. שאלו התלמידים, אם כך, שאם יש עדים במקום כל שהוא שתיית המים אינה יעילה, מדוע קבעו חכמים שאם לאחר שתייתה באו עדים קורבנה צריך להישרף? הרי התברר שבזמן שתייתה היו עדים במקום כל שהוא, ולכן הבאת הקורבן הייתה בטעות. תשובה: המקרה ששתיית המים מועילה אף אם באו עדים לאחר שתייתה, כשנאפה בבית המקדש פעם נוספת ועל ניאוף זה באו עדים. המשיכו התלמידים לשאול: כיצד נאפה בבית המקדש והלא הנערים הכוהנים מלווים את האישה לאורך כל הטקס של שתיית המים והקרבת הקורבן, והם שומרים עליה שלא תנאף? תשובה: האישה נאפה עם נערי הכהונה עצמם. תשובה נוספת: האישה טענה שצריכה ללכת לשירותים ושם נאפה. (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ו, עמוד ב ).

נוסח התלמוד כלשונו:

"האומרת טמאה אני, ושבאו לה עדים שהיא טמאה; דאתו עדים אימת? אילימא מקמי דתקדוש, תיפוק לחולין! אלא לבתר דקדוש, אי אמרת בשלמא מים בודקין אותה, אלמא בת מקדש ומקרב היא, וכי קדוש מעיקרא שפיר קדוש, ומשום הכי מנחתה נשרפת; אלא אי אמרת אין המים בודקין אותה, תיגלי מילתא למפרע דכי קדוש מעיקרא בטעות קדוש, ותיפוק לחולין! אמר רב יהודה מדיסקרתא: כגון שזינתה בעזרה, דכי קדוש מעיקרא שפיר קדוש. מתקיף לה רב משרשיא: והלא פירחי כהונה מלוין אותה! שזינתה מפירחי כהונה עצמן. רב אשי אמר: כגון שנצרכה לנקביה, דאטו פירחי כהונה בכיפה תלי לה?"