לדעת חכמים, הארץ היא שטוחה ומכוסה ברקיע השמים, מעין מכסה קמור על גבי מגש. כך שהשמים תוחמים את הארץ מכל צדדיה ומלמעלה.
אחד החכמים, רבי אלעזר שמו, טוען שאלוהים יצר את אדם הראשון גבוה מאוד כך כשעמד, רגליו היו בארץ וראשו הגיע עד הרקיע. ומניין לחכם זה לדעת את גובהו של אדם הראשון? הוא למד את גובהו ממשמעות הפסוק הזה:
"לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם" (דברים, ד; 32) משמע, האדם עמד על קצה הארץ וראשו הגיע לקצה השמים. חכם אחר, רב יהודה שמו, אמד את גובהו של אדם הראשון בשכיבה – כששכב אדם הראשון על הארץ רגליו היו נושקות את כיפת השמים במזרח וראשו נשק את כיפת השמים במערב. ומניין לחכם זה לדעת את גובהו של אדם הראשון? הוא למד את גובהו ממשמעות המשך הפסוק דלעיל:
לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם … וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם" משמע, רגליו נגעו בקצה השמים במזרח וראשו בקצה השמים במערב.
שאלו התלמידים: אם כך, כשכל חכם אומד אחרת את גובה אדם הראשון, נמצאו הכתובים סותרים זה את זה. תשובה: גובה כיפת השמים מהארץ ומרחק קצוות השמים הנושקות את הארץ – מקצה הארץ במזרח לקצה הארץ במערב – מידה אחת להם. (חכמי צרפת במאה ה- 13 המכונים "בעלי התוספות" שאלו: אם כך, כשאדם הראשון שוכב ורגליו צמודות לשמים וראשו לצדו המערבי של השמים, כיצד הצליח לקום ולעמוד? – הרי זה כאדם שגובהו במידת אורכו וגובהו של אוהל? תשובה: הוא היה בגן עדן ששם היו מידות אחרות. תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יב עמוד א).

נוסח התלמוד כלשונו:

"אמר רבי אלעזר: אדם הראשון מן הארץ עד לרקיע, שנאמר למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ, וכיון שסרח – הניח הקדוש ברוך הוא ידיו עליו ומיעטו, שנאמר +תהלים קל"ט+ אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה. אמר רב יהודה אמר רב: אדם הראשון – מסוף העולם ועד סופו היה, שנאמר למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים. כיון שסרח – הניח הקדוש ברוך הוא ידו עליו ומיעטו, שנאמר ותשת עלי כפכה. – אי הכי קשו קראי אהדדי! – אידי ואידי חד שיעורא הוא".