על פי חוקי ההלכה מותר לשחוט בעלי חיים בכל כלי ובלבד שיהיה חלק ללא פגימות; סכין, צור ואבן, קנה עץ

הפרשה המזעזעת, "פילגש בגבעה", המסופרת בתנ"ך מתחילה עם נטישת אישה את בן זוגה להתגורר אצל משפחתה כי כך כתוב: "וַתִּזְנֶה

חכמים קדמונים (תנאים) קבעו שאישה הנשואה לגבר במשך עשר שנים ולא הצליחו להביא ילדים מותר לו לגרשה כדי להינשא עם

חכמים עשו הבחנה בין אישה בתולה לשאינה בתולה בנושא זכויותיה שהעניקו לה מכוח חוזה הכתובה; לבתולה מתחייב הבעל לשלם מאתיים

בחג אסור לעשות מלאכה כפי שאסור לעשות מלאכה ביום שבת. אלא שבחג (ראש השנה, סוכות, פסח ושבועות) מותר לעשות מלאכות

בתקופת התלמוד היה נהוג להגיש לאחר הארוחה מיני בשמים לריח טוב כגון: הדסים ושמן אפרסמון (בימינו אין אפרסמון שמשתמשים בו

על פי חוקי התורה כוהן גדול, הכוהן בסמכות הגבוהה ביותר בבית המקדש שעליו מוטלות עבודות בית המקדש , חייב להתחתן

מעשה היה ברבן גמליאל שרכב על חמור בדרכו מעכו לאכזיב ותלמידו רבי אילעאי התלווה אליו. בדרך, כשראה רבן גמליאל דבר

חכמים קדמונים (תנאים) קבעו סימני זיהוי לבהמה כשרה בזו הלשון: " כל בהמה שמעלת גרה, בידוע שאין לה שינים למעלה

על-פי חוקי התורה אסור להעלות נשמות מתים לשוחח עימם ,ובלשון תורה נקרא "אוב", והעושה כך צריך לסוקלו באבנים עד שימות,