ימי חול המועד ושנת השביעית אסורים במלאכות השדה. אלא אם כן זו עובדה לצורך שימור השדה שלא יפסיד כגון: לצוד

חכמים קדמונים קבעו שאין לשאת אישה בחול המועד של פסח וסוכות. הסיבה לכך; חול המועד הוא חג שצריך לשמוח בו

אמר אחד החכמים, רב יהודה שמו, כל החי שברא אלוהים בעולם בראם זכר ונקבה. אפילו לויתן נחש-בריח ולויתן נחש-עקלתון, שהם

חכמים קדמונים (תנאים) הורו שמילים במקרא המנוסחות במילים בוטות ומגונות יש להמירן ולבטאן במילים "נקיות" יותר. כך למשל, המילה "ובעפלים",

החכם,רב ענן שמו, פסק להלכה שיהודי עובד עבודה זרה ובמקביל שומר תורה ומצוות שחיטתו כשרה ומותר לאכול מבשר הבהמה. הביאו

מעשה היה ברב נחמן שהלך לחבירו הרב כהנא בערב יום כיפורים. באו עורבים והטילו חתיכות כבד וכליות מפיהם. אמר לו

אדם שהתפלל בשדה, בדרכים ובצדי השבילים מותר לו לאחר שסיים תפלתו להשתין במקום שבו התפלל. ואין להתייחס למקום התפילה כמקום

בתקופת חכמי התלמוד הציבור היהודי היה דובר ארמית כשפת אם – הציבור הרחב לא היה בקי בלשון המקרא. לכן, נהגו

בכתובים מסופר שיהושע בכניסתו לארץ פגש איש והשתחווה לפניו כי כך כתוב: "וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה

דניאל מספר כך: "בַּיָּמִים הָהֵם אֲנִי דָנִיֵּאל הָיִיתִי מִתְאַבֵּל שְׁלֹשָׁה שָׁבֻעִים יָמִים: וָאֶשָּׂא אֶת עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה אִישׁ אֶחָד לָבוּשׁ