החכם, רבי יצחק שמו, טען שהמדבר בגנות אדם מת כאילו דיבר בגנות אבן, כלומר אין בעיה לדבר בגנותו. יש מן

בראש השנה יש חובה לתקוע בשופר כי כך דרשו חז"ל את הכתוב בתורה: "יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם" (במדבר, כט; 1).

פיקוח נפש דוחה שבת. כלומר, יהודי העומד בסכנת חיים מותר לחלל שבת כדי להצילו. לדוגמא: תינוק יהודי שטבע בים מותר

לרפואתו של החולה במלריה (קדחת הביצות) הציע אחד החכמים, אביי שמו, שיילך למקום בו יש מאגרי מלח, ובמטבע חדש יטול

אישה שנתקלה בנחש וחוששת שהוא נמשך אליה מינית, נתנו חכמים הצעה לבדוק אם אכן נמשך אליה הנחש; תפשוט את בגדיה

המחזיק צאן ובקר בבעלותו צריך להפריש אחד מכל עשרה כבשים ולהקריבו בבית המקדש, בלשון חכמים: "מעשר בהמה". כי כך כתוב:

בתקופת חז"ל הכלכלה הייתה מבוססת על משק חקלאי כפרי. לכן שוורים ושאר חיות מבויתות היו מצויות לרוב ברחובות הכפר והעיירה.

לדעת חכמים, הארץ היא שטוחה ומכוסה ברקיע השמים, מעין מכסה קמור על גבי מגש. כך שהשמים תוחמים את הארץ מכל

אחת מהלכות שבת וחג היא הגבלת חופש התנועה ממקום המגורים, בלשון ההלכה "איסור תחומין". למשל, אדם המתגורר בכפר או עיר

אדם שהכישו נחש ורוצה להינצל מארס הנחש, צריך לשחוט עובר אתון לבנה, לבתר אותה לאברים ולהניחה על גופו. ובלבד, כך